© 2017 Sorpol Ltd.

טכנולוגיה, ריגול התעשייתי והמיליונים שמאחורי הזהב הלבן

February 1, 2017

 

סיפור סוער על שוק הטיטניום די-אוקסיד

 

ביולי 2011 פשט צוות של חוקרי FBI על בית משפחת Liew בעיירה אורינדה שבקליפורניה. הצוות חיפש עדויות לפרשת ריגול תעשייתי חמור. במהלך החיפוש נתקלו החוקרים במפתח לכספת בנקאית. כששאלו את גב' ליו היכן נמצא סניף הבנק, שבו מצויה את הכספת, אמר לה בעלה בסינית להשיב לחוקרים שהיא איננה יודעת.

החוקרים לקחו איתם את מר ליו לחקירה מבלי לגלות לבני הזוג, שאחד מהם דובר סינית. אותו חוקר עקב אחרי גב' ליו, שמיהרה לסניף הבנק הקרוב עם המפתח, בניסיון לרוקן את הכספת, שהכילה שורה של מסמכים, אשר היוו חלק ממזימה בת עשור שנים לגנוב מחברת DuPont את סודות ייצור הטיטניום די-אוקסיד שלה ולמכור אותם לחברה בבעלות מלאה של הממשל הסיני.

לא מדובר רק בענף הכימיקלים ובמאבקים בין חברות מתחרות - מדובר בפעם הראשונה שבה גוף ממשלתי אמריקני מגיש תביעה בגין ריגול תעשייתי חמור נגד חברה בבעלות ממשלה זרה. הטכנולוגיה שניסו בני הזוג ליו למכור לסינים איננה כוללת שיטות להעשרת אורניום או שיגור לוויינים לחלל - מדובר בשיטת ייצור, שפותחה לפני חמישים שנה על ידי חברת DuPont ועיקרה ייצור יעיל במיוחד של טיטניום די-אוקסיד, שהפכה את DuPont ליצרנית המובילה בעולם.

את יסוד הטיטניום גילה בריטי בשם וויליאם גרגור ב-1791. גרגור עסק בחקר מינרלים והוא נתקל בחול השחור בעת סיור בשכונה שבה התגורר. ארבע שנים לאחר התגלית זיהה אדם בשם מרטין קלפרות' את היסוד הכימי החדש במינרל של גרגור וכינה אותו טיטניום על שמם של האלים היווניים. קלפרות' לא הצליח לבודד את היסוד עצמו, אלא רק את הטיטניום די-אוקסיד.

 

כיצד זלג המידע

 

טיטניום דו-חמצני, הידוע גם בשמות טיטניום די-אוקסיד וטיטניה, הוא תרכובת כימית של טיטניום וחמצן שנוסחתה TiO*2*. צורתו הנפוצה ביותר של טיטניום דו-חמצני היא רוטיל. טיטניום די-אוקסיד הוא התרכובת הרב-תכליתית, אשר מלבינה את משחת השיניים ואחראית לאטימות שהופכת את הצבע או הדיו ללבן צחור.

הטיטניום די-אוקסיד הוא גם פוטו-קטליסט חזק עם יכולת לפרק כמעט כל תרכובת אורגנית כשהוא נחשף לאור השמש. הוא משמש לטיפול במים ואוויר ולייצור קטליטי של גזים. הוא איננו רעיל ומשמש במגוון רחב של מוצרים קוסמטיים (קרם הגנה, שפתון, סבון, משפחות שיניים ואיפור) ובמגוון תרופות. גם במעטפת של נקניק הסלאמי נמצא טיטניום דיאוקסיד, וכמויות קטנות שלו גורמות להלבנה של אפר הסיגרים היוקרתי.  

אחד המסמכים שנמצאו ברשותם של בני הזוג ליו היה מכתב ששלח מר ליו אל חברת Pangang הסינית, ובו הוא ציין, כי התבקש על ידי בכיר בממשל הסיני, כבר בשנת 2004, להשיג לסין את טכנולוגיית ייצור הטיטניום די-אוקסיד בשיטת הכלוריד. מסתבר, כי במשך 15 שנה שכר מר ליו - יליד מאלזיה שהתאזרח בארה"ב - עובדים-לשעבר מחברת DuPont עם ידע בחלקים מסוימים של תהליך ייצור הטיטאיום די-אוקסיד.

אחד העובדים הללו היה טימותי ספיטלר, מהנדס שהתמחה בייצור טיטניום די-אוקסיד ב-DuPont והחל לעבוד עבור מר ליו עוד ב-2003. מהנדס אחר היה צה צ'או, שעבד עבור החברה במשך 36 שנה וכשפרש ב-2002 עבר לעבוד עבור מר ליו. מר צ'או הודה בבית המשפט, כי התבקש על ידי בכירים בחברת Pangang  לספק להם מידע על תהליך הייצור הכלורידי. בין השנים 2009 ל-2011 העבירה חברת Pangang למעלה מ-12 מיליון דולר לחברות שבשליטת מר ליו. מר ספיטלר ירה בעצמו כמה ימים לאחר מכן.  

 

 

 

הופעתו של צוואר בקבוק (אולי – הריכוזיות בענף והסיבות להיווצרות צוואר בקבוק)

 

ענף הטיטניום די-אוקסיד מתאפיין בריכוזיות גבוהה, כשלמעלה מ-65% מהשוק נמצאים בידיהן של שבע יצרניות, השולטות על כושר ייצור שנתי של למעלה מ-6 מיליון טון. רמת הריכוזיות משתנה מאוד מאזור גיאוגרפי אחד למשנהו. כמעט 80% מהייצור שנשלט על ידי שבע החברות המובילות נעשים בשיטת הכלוריד, ואילו 93% מהיצרנים הנותרים מייצרים בשיטת הסולפאט, שהיא גם רעילה לסביבה וגם הרבה פחות יעילה. ארה"ב היא יצואנית הטיטניום די-אוקסיד המובילה עם יצוא של למעלה מ-700,000 טון ב-2010. סין מייבאת כיום כרבע מהטיטניום די-אוקסיד שהיא צורכת.

לא רק ענף הטיאטניום די-אוקסיד סובל מעודף ריכוזיות, אלא גם ענף כריית המינרל עצמו. למעלה מ-50% מהטיטניום בעולם נמצאים בידיהן של שלושת החברות המובילות. בנוסף לכך, מרגע מציאת מצבור טיטניום חדש ועד לתחילת הכרייה שלו יעברו בממוצע כשמונה שנים. כתוצאה מלחץ של היצרנים, הסוחרים והלקוחות על חברות הכרייה, רמות המחיר בין 1990 ל-2010 מנעו מחברות הכרייה להשקיע בחיפושים אחר מקורות חדשים מחד ובשדרוג של מכרות ותיקים מאידך. כתוצאה מכך נוצר צוואר בקבוק, של כריית עפרה לייצור טיטאניום, שלא צפוי להשתחרר לפני 2015.

בנוסף למחסור החמור באספקת העפרה עקב העדר השקעות בעבר חלה גם עלייה גדולה בביקושים במדינות המתפתחות לפיגמנט. יחד עם ביקושים גוברים מטורקיה, רוסיה וברזיל, גם הצמיחה בביקוש באירופה תרמה למחסור החמור בפיגמנט, שהגיע לשיא בחצי הראשון של 2011. לכן, הלקוחות של ה"זהב הלבן" סבלו בשנים האחרונות מזינוק במחירים. – (מיותר?)

סין מובילה כרגיל את הביקושים, למרות שהיא הכפילה את יצוא הטיטניום די-אוקסיד מדי שנה בשלוש השנים האחרונות. ללא הרחבת היצוא הסיני (מ-110,000 טון ל-220,000 ו-300,000 טון ב-2010 ו-2011) היה ודאי הענף העולמי סובל הרבה יותר.

גרף המחירים המצורף משווה בין הודעות היצרנים בארה"ב, אירופה ואסיה על העלאות מחירים בין 2009 ל-2011 לבין המחיר הממוצע הבינלאומי, המשקף ממוצע בין מחירי הטיטניום די-אוקסיד המבוסס_על כלוריד לבין מחירי הסחורות המבוססות על סולפאט. באופן מסורתי, כ-30% מההודעות על העלאת מחיר מיושמות בשטח. הגרף מראה על מהפך בשוק מאמצע 2010 - יישום בשטח של העלאות המחיר בשיעור העולה על 70% - או במילים אחרות, העברת השליטה על התמחור מהלקוחות ליצרנים. הגרף גם מראה על זינוק של 40% במחיר (למעלה מ-1,000 דולר לטון).

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

כתבות נבחרות 

שיטות בדיקה והיבטים אחרים של בקבוקי אקונומיקה והיסדקות תחת לחץ

March 15, 2017

1/10
Please reload

כתבות אחרונות
Please reload

ארכיון
Please reload

נושאים